ערוץ זה הוא ארכיון האתר, השומר את הסיפורים מהאתר הישן של ״חורים ברשת״.

    ידיעות לעיתונות

    (אנחה פולנית)...לא קל להיות עיתונאי היום, במיוחד אם בתחומי הכיסוי שלך נמכרים מוצרים ושירותים (כלומר, כל התחומים מלבד מדיני-פוליטי, חדשות חוץ ופלילים). הדרך זרועה קליפות בננה חלקלקות וכמה מעידות מיותרות יעבירו אותך לצד השני של המתרס, ביחד עם אנשי השיווק, המכירות ויחסי הציבור. אין לי שום בעיה עם הצד השני. אני מכבד אותם ועובד איתם והם אלה המגייסים את הכסף שמאפשר לי להמשיך לקשקש כאן (אוקי, לא כאן אלא שם) במקום למצוא עבודה אמיתית. אך אני מחזיק בתפישה "המיושנת" שעיתונות טובה נמדדת בשירות לציבור ולא בפרסום הודעות לעיתונות. אפשר להבין את הפיתוי: באתרי החדשות הגדולים מתפרסמים כ-100-200 אייטמים מדי יום. המשמעות היא הרבה יותר שטח "נדל"ני" פנוי לעומת העיתונים, מהדורות החדשות בטלוויזיה ואפילו ברדיו. הם צריכים למלא את החלל הזה בתכנים והודעות לעיתונות הן פתרון קל. אם בעיתונים היומיים "הידיעות לעיתונות" (הודעות לעיתונות שמתפרסמות כמעט כלשונן) הפכו למכה, באתרי החדשות באינטרנט כבר מדובר במגיפה. אפשר להבין עד כמה התופעה נפוצה מהטלפונים שאני מקבל מיח"צנים ויחצ"ניות ששואלים אם קיבלתי את המייל שלהן (הם עדיין לא מאמינים שהאימייל עובד) ותוהים מתי "הידיעה" ששלחו תתפרסם. מוזר ככל שזה יישמע, הקפדה על ערכים עיתונאיים מועילה גם לרייטינג. רוב ההודעות המתקבלות עוסקות באינטרס צר של גורם מסחרי ולכן אינן מספקות הרבה תועלת לציבור. כדי להפוך אותן לידיעה יש צורך בתחקיר נוסף, רקע, תגובות ממתחרים ומידע משלים נוסף (ואז כבר לא מדובר ב"ידיעה לעיתונות").  מעקב אחר סטטיסטיקות לאורך זמן מגלה כי גולשים לא מתעניינים בהודעות יחצ"ניות אלא בידיעות צרכניות שמספקות להן מידע מלא ושימושי. אותי מדאיגה הרבה יותר העמקת מגמת ה'אינפוטיינמנט' ברשת על חשבון עיתונות. אפשר להגדיר את זה כך (כל הדוגמאות אינן קשורות למקרים שהיו): כתב רכילות שמדווח על נינט ויודה שנראו מחזיקים ידיים בבית קפה מסוים (שיחת טלפון אחת, שתי פסקאות, 20 דקות עבודה) = 250 תגובות+30 אלף כניסות.  לעומת זאת, שני תחקירנים שבודקים חשד לקשר לא כשר בין שר לעמותה מסוימת (שבועיים עבודה, הרבה שיחות טלפון ונסיעות) = 250 תגובות+30 אלף כניסות. זו הסיבה לכך שבאתרי החדשות מתפרסמות הרבה ידיעות רכילות ומעט תחקירים. אך המציאות אינה כה פשטנית, כמובן. אתרי החדשות "הממוסדים" לא יוכלו להתקיים לאורך זמן על יודה ונינט. כל בלוגר המצויד בסלולר ומצלמה יכול להתחרות בהם במגרש הזה. עיתונות מקוונת ללא מרכיב של עבודה עיתונאית ישנה - הצלבת עובדות, תחקיר וניסיונות לחלץ תשובות מאנשים שלא מעוניינים לספק אותן - חיה על זמן שאול. >